פסק-דין בתיק ת"א 1128-07

1.      בפני תביעת התובע יליד 1951, לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו בעקבות תאונת דרכים מיום 1/1/2002.

העובדות

2.      על פי האמור בכתב התביעה, בזמן התאונה עבד התאונה בתפקיד אחראי בטחון באמצעות חברת ש.ע.ל בישוב עומר ובערב התאונה, עת התקבלה קריאה במוקד על פגיעה בהולך רגל, נשלח התובע למקום ברכב משטרתי, בו נהג הנתבע 2, שכן לא היה בנמצא רכב סיור של המועצה, ובמהלך הנסיעה נפגע הרכב המשטרתי ממספר רכבים ומעוצמת המכה נפגע התובע קשות בראשו.

3.      אין מחלוקת כי עסקינן בתאונת דרכים אשר חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, תשל"ה-1975, חל עליה.

4.      הנתבעת 1 הודתה בחבות ועל כן ידון פסק הדין בשאלת הנזק בלבד.

5.      מטעם התובע העידו התובע עצמו, אשתו וסם אזולאי, קצין הביטחון של הישוב עומר ומעסיקו בפועל של התובע. מטעם הנתבעים לא העידו עדים.

6.      היות ומדובר בתאונת דרכים שאירעה במהלך העבודה, פנה התובע למוסד לביטוח לאומי ונקבעה לו נכות על פי דין.

7.      הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

דיון

8.      בתצהיר עדותו של התובע, הצהיר התובע בסעיף 3 כי הוא יליד 31/12/1952. בחקירתו הנגדית הצהיר כי בתעודת הלידה שלו ממרוקו צוין כי נולד ביום 1/9/1951 ואינו זוכר מדוע ציין את התאריך 31/12/1952 כתאריך לידתו.

9.      בתעודת הזהות צוין כי התובע נולד ב- 00/51 ובהתאם לסעיף 12 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, בהינתן כי לא צוין החודש בו נולד התובע, תאריך הלידה של התובע לעניין פסק דין זה יהיה 7/4/1951.

הנכות הרפואית

10.  המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה וועדה רפואית לעררים קבעה כי לתובע נותרו נכות משוקללת של 28%, כדלקמן: 10% בגין ליקוי בשמיעה וטנטון, 10% בגין צלקת ו-10% בגין פגיעה נפשית.

11.  בהמשך פנה התובע למל"ל והגיש תביעה בגין החמרת מצבו הבריאותי וועדה רפואית לערערים מיום 25/6/07 קבעה כי לתובע נותרה נכות משוקללת של 35%, על פי הפירוט הבא:

10% בגין צלקת במצח, לפי סעיף 75(2)ב

10% בגין טנטון, לפי סעיף 72(4)ד'2

10% בגין סחרחורת, לפי סעיף 72 (4)ב'

10% בגין PTSD  , לפי סעיף 34 ב'

כן נקבעו לתובע 6 חודשי אי כושר מלא וכן 6 חודשי נכות זמנית בשיעור של 25% עד ליום 31/12/02.